המשק הישראלי
זה לא סוד שבשנים האחרונות סופג הכפר הגלובלי מהלומות כלכליות רבות. שוק המניות בוער, בנקים גדולים התמוטטו, מדינות אירופה השונות במשבר, ארה"ב בדרך לשפל כלכלי, חובות לאומיים גדלים ותופחים, וחברות רבות מאבדות מערכן.
אבל דווקא אל מול המשבר הכלכלי העולמי וההיסטריה בשווקי ההון, מצליח המשק הישראלי לעמוד איתן ואף לרשום נכון לשנת 2011 נתוני צמיחה מרשימים ביותר בשנתיים האחרונות, של למעלה מ-5%.
במקביל נרשמה עליה מרשימה גם בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של המדינה, וירידה של כ-25 אחוז במספר המובטלים בחמש השנים האחרונות.
המשק והכלכלה הישראלים הם בין המתפתחים ביותר כרגע בעולם בשנים האחרונות, עובדה מרשימה במיוחד לאור המשבר הכלכלי העולמי כאמור.
ארגון המדינות המתועשות (OCED), שאליו הצטרפה ישראל לאחרונה, צופה כי מגמה זו של עלייה בנתוני הצמיחה של המשק הישראלי, תימשך בשנה זו ואף בשנים שלאחר מכן.
דבר זה נובע בעיקר משיפור בייצוא, מהגדלת כמות ההשקעות בענפי המשק השונים, וכן מגידול בצריכה הפרטית לנפש ואיתה רמת החיים של האזרחים. כאשר המשק צומח ומתפתח, גדל מספר מקומות העבודה, וגוברת הדרישה לאזורי מסחר ותעשיה.
בתוך הכאוס העולמי, גם שוק הנדל"ן בישראל, או "בועת הנדל"ן" כפי שאוהבים לתאר אותו בתקופה האחרונה, הפך להיות רווי וצפוף במשקיעים מכל הסוגים, אשר מחפשים הזדמנויות השקעה מקומיות. המחשבה של לרכוש נכס, לשבח אותו או להמתין לשעת כושר וכעבר כמה שנים למכור אותו ברווח גדול, קוסמת לכולם. אך כמו בכל תחום בחיים, ובטח בתחום כמו כלכלה ונדל"ן, יש להכיר היטב את הנושא על מנת לדעת היכן להשקיע, מתי להשקיע והכי חשוב - במה להשקיע.
בשנים האחרונות, הפך להיות קשה ביותר עד בלתי אפשרי לאתר הזדמנויות נדל"ן אטרקטיביות בארץ. עליית מחירי הדיור בישראל גרמה לממשלה להטיל שורה של קשיים ומגבלות רבות על המשקיעים וזאת על מנת למתן את העלייה ולעצור את האינפלציה בכמות המשקיעים.
בין המגבלות שהוטלו אפשר למצוא את ביטול הפטור על מס שבח למחזיקי דירה שנייה (אמור להיכנס לתוקף ב2013), הגבלות על תקרת האשראי ועל משכנתאות הפריים, וצעדי מיסוי נוספים.
במקביל, נוקטת המדינה באסטרטגיה הפוכה בכל מה שנוגע לשינוי ייעוד קרקע עבור מסחר, בעיקר באזורי פיתוח ברחבי הארץ.
כלומר, הממשלה עושה כל שביכולתה כדי להתגבר על הביקוש לקרקעות עבור מסחר ותעשיה, ומשקיעה מאמצים רבים בהפשרת הקרקעות. בהתאם לכך, המיסוי וההיטלים החדשים אינם נוגעים למשקיעים בקרקעות.
שינוי ייעוד קרקע מבטא רצון פרטי או ציבורי לבצע שימוש שונה בקרקע או במגרש מזה המוגדר בחוזה החכירה המקורי. ניתן לומר ש "ייעוד קרקע" הינו הגדרת השימוש המותר לעשות בקרקע על פי התב"ע (תוכנית בניין עיר) המקורית.
דוגמה לרצון לבצע שינוי כזה, למשל, הוא אדם הרוצה להרחיב את שטח ביתו על חשבון קרקע חקלאית שסביבו, או לבנות שם צימרים עבור פיתוח עסקי.
על מנת לבצע את שינוי הייעוד המבוקש יש להניח בקשה לפני הוועדות המתאימות, אשר הן האחראיות לאשר את הבקשה ולהעבירה לארכאה גבוהה יותר.
המגמה האמורה של ממשלת ישראל לאשר שינוי ייעוד קרקע למסחר באזורי פיתוח ברחבי הארץ פותח צוהר עבור המשקיעים והזדמנות אמיתית להשקעה.
עם זאת כדאי לדעת כי השקעות בקרקעות חקלאיות הינן לרוב השקעות ספקולטיביות. למרות האטרקטיביות של קרקעות אלה בשל קירבתן ליישובים מאוכלסים, בסופו של דבר אין לדעת מתי תופשר הקרקע. דבר היכול לקחת שנים רבות, לפעמים אפילו עשרות שנים.
חשוב למצוא אם כן השקעות בקרקעות חקלאיות אשר נמצאות כבר בתהליכי שינוי ייעוד. השקעות מסוג זה הינן השקעות בטוחות לחלוטין, וברוב המקרים אפשר לעקוב אחרי שלבי התהליך ולדעת בכל רגע מהו הסטטוס שבו הקרקע נמצאת כרגע ולנסות לאמוד מתי תושלם ההפשרה. בעסקאות כאלו ניתן בתקופה קצרה יחסית ליהנות מתשואה נאה וללא סיכונים.